מיליון ₪ נשמע כמו מספר של מישהו אחר. בפועל זו שאלה של שלושה נתונים: מה יש לכם היום, כמה שנים יש, ואיזו תשואה אתם מניחים. מחשבון יעד חיסכון הופך אותם לסכום חודשי אחד, ובדוגמה שנראה בהמשך מדובר ב-1,843 ₪ בחודש.
| הפקדה חודשית | מתי מגיעים ליעד | סך ההפקדות | הערה |
|---|
| שנה | הפקדות מצטברות | שווי | בערכים של היום |
|---|
התשואה בחישוב קבועה, ובמציאות היא משתנה משנה לשנה וגם יורדת בשנים חלשות. שוקלים לקחת הלוואה במקום למשוך מהחיסכון? לזה יש מחשבון נפרד: הלוואה מול משיכה מההשקעה.
איך עובד מחשבון יעד חיסכון בשלושה מצבים
המצב הראשון עונה על השאלה הקלאסית. יש יעד ויש אופק זמן, וצריך לדעת כמה זה עולה בחודש. זה המצב שבו רוב האנשים מגלים שהמספר סביר יותר ממה שחשבו, או שהאופק לא ריאלי.
המצב השני הפוך. אתם כבר מפקידים סכום קבוע ורוצים לדעת מתי זה נגמר. כאן התשובה מגיעה כתאריך, ותאריך עושה משהו שסכום לא עושה.
המצב השלישי הוא זה שכדאי לפתוח אחרון, והוא לרוב המעניין. הוא מראה חמישה תרחישים זה לצד זה: חצי מההפקדה הנוכחית, שלושה רבעים, ההפקדה שלכם, פי אחד וחצי ופי שניים. במקום להתווכח עם עצמכם על 500 ₪ בחודש, רואים בשורה אחת כמה חודשים זה מקדים.
יעד של מיליון ₪, נקודת פתיחה של 50,000 ₪ ותשואה של 6% בשנה. בעשרים שנה צריך 1,843 ₪ בחודש, ומתוך המיליון בערך 508,000 ₪ מגיעים מהתשואה ולא מהכיס. בעשר שנים אותו יעד דורש 5,577 ₪ בחודש, וחלק התשואה קטן בהרבה. זה כל הסיפור של הזמן בשורה אחת.
מה חשוב לשים בשדות המתקדמים
אינפלציה עובדת כאן בשני כיוונים, ושווה להבין את ההבדל. מצד אחד המחשבון מראה כמה שווה הסכום שהצטבר בערכים של היום. מצד שני, אם היעד עצמו מתייקר, למשל דירה או שכר לימוד, אז המספר שתצטרכו בפועל גבוה יותר מהיעד שהקלדתם, והמחשבון אומר לכם כמה.
דמי ניהול, כלומר האחוז שהגוף המנהל גובה מהכסף שלכם מדי שנה, נכנסים ישירות לתשואה נטו. אם רשמתם 6% תשואה ו-0.5% דמי ניהול, החישוב רץ על 5.5%. נשמע זניח, ובעשרים שנה זה עשרות אלפי שקלים. את הפער הזה אפשר לראות בנפרד במחשבון דמי הניהול.
המס מחושב בסוף, על הרווח. 25% על הרווח הריאלי זה המסלול של ניירות ערך וקרנות, ו-15% על הרווח הנומינלי זה המסלול של פיקדון שקלי. קופת גמל להשקעה, כלומר מכשיר חיסכון שאפשר למשוך ממנו בכל עת, וקרן השתלמות, שהיא חיסכון דרך מקום העבודה עם הטבת מס, עובדות לפי כללים אחרים, וכדאי לבדוק אותם לפני שמסתמכים על השורה הזאת.
מה המחשבון הזה לא עושה
הוא מניח תשואה קבועה. בשוק אמיתי יש שנים של פלוס עשרים אחוז ויש שנים של מינוס עשרה, ו-2022 הייתה כזו. הממוצע נכון לטווח ארוך ומטעה בטווח קצר, ולכן לא הייתי בונה על התאריך המדויק אלא על סדר הגודל.
הוא גם מניח שאתם מפקידים כל חודש בלי הפסקות. חודש שנדחה מזיז את הכול, וכאן דווקא הוראת קבע ביום המשכורת פותרת יותר מכל תכנון.
ומה שהוא לא מכריע: אם עדיף לקחת הלוואה ולהשאיר את הכסף מושקע, או למשוך ולשלם במזומן. זו שאלה אחרת לגמרי, והיא תלויה בריבית ההלוואה מול התשואה ובמס. לזה יש אצלנו מחשבון נפרד.
כמה עולה מיליון ₪ בחודש לפי 5 אופקי זמן
הטבלה מראה את אותו יעד בדיוק, מיליון ₪, בהנחת תשואה של 6% בשנה ונקודת פתיחה של 50,000 ₪. משתנה רק מספר השנים.
| אופק | הפקדה חודשית נדרשת | סך ההפקדות שלכם | הערה |
|---|---|---|---|
| 10 שנים | 5,577 ₪ | 719,000 ₪ | רוב הסכום מגיע מהכיס, לא מהשוק |
| 15 שנים | 3,053 ₪ | 600,000 ₪ | נקודת האיזון שבה התשואה מתחילה למשוך |
| 20 שנים | 1,843 ₪ | 492,000 ₪ | יותר מחצי מהיעד מגיע מהתשואה |
| 25 שנים | 1,156 ₪ | 397,000 ₪ | אותו יעד בפחות מרבע מההפקדה של עשר שנים |
| 30 שנים | 728 ₪ | 312,000 ₪ | הזמן עושה כאן את רוב העבודה |
המספרים חושבו במחשבון הזה, בהפקדה בתחילת החודש, נכון לספטמבר 2026. הפער בין השורה הראשונה לאחרונה הוא פי שבעה וחצי בהפקדה החודשית, על אותו יעד בדיוק.
טעויות נפוצות
הראשונה היא להניח תשואה גבוהה כדי שהמספר החודשי ייראה נוח. זה לא מקרב את היעד, זה רק דוחה את הרגע שבו מגלים את הפער. אפשר לראות תשואות היסטוריות אמיתיות של מסלולי גמל ופנסיה באתר גמל נט של רשות שוק ההון, ולעבוד עם מספר שנשען על משהו.
השנייה היא לשכוח את האינפלציה כשהיעד צמוד למחיר אמיתי. מיליון ₪ בעוד עשרים שנה הם לא מיליון של היום, ואם היעד הוא דירה, הפער עוד גדול יותר.
והנפוצה מכולן: לקבוע הפקדה שנראית טוב בגיליון ולא שורדת חודש עמוס. עדיף סכום נמוך יותר בהוראת קבע קבועה מאשר סכום גבוה שנעצר אחרי ארבעה חודשים.
מה לעשות עם המספר שקיבלתם
המספר החודשי הוא לא גזר דין. הוא נקודת פתיחה למשא ומתן עם עצמכם, ויש בדיוק שלוש דרכים להזיז אותו.
אפשר להאריך את האופק, וזו הדרך הזולה ביותר. הטבלה למעלה מראה שחמש שנים נוספות חותכות את ההפקדה החודשית כמעט בחצי. אפשר להוריד את היעד, וזה נשמע כמו ויתור עד שבודקים למה בדיוק היעד נקבע כפי שנקבע. ואפשר להעלות את ההפקדה, וזו הדרך שדורשת לפתוח את התקציב ולראות מאיפה הכסף מגיע.
מה שלא הייתי עושה זה להעלות את הנחת התשואה. זה משנה את המספר על המסך ולא משנה כלום במציאות, ובעוד עשר שנים הפער הזה חוזר בדיוק כשכבר אי אפשר לתקן אותו בקלות.
אחרי שבחרתם, כדאי להפוך את זה להוראת קבע ליום שאחרי המשכורת ולחזור למחשבון פעם בשנה, כי המשכורת משתנה, היעד משתנה, והתוכנית צריכה לזוז איתם.
הצעד המעשי: הכניסו את היעד האמיתי שלכם ואת מה שכבר צברתם, ואז עברו למצב התרחישים ובדקו מה עושה תוספת של 500 ₪ בחודש.
שאלות נפוצות
איזו תשואה סבירה להניח?
זה תלוי במכשיר. קרן כספית, כלומר קרן שמחזיקה פיקדונות ואיגרות חוב קצרות מאוד, ופיקדון בנקאי נמצאים היום בסדר גודל של 3.5% עד 4.5%, במסלול כללי בגמל ובפנסיה בסביבות 5% עד 6% לטווח ארוך, ובמסלול מנייתי ההיסטוריה גבוהה יותר וגם התנודתיות. הנחה גבוהה מדי לא מקרבת את היעד, היא רק מסתירה את הפער.
למה התוצאה שונה ממחשבון של בנק?
בעיקר בגלל שתי הנחות. אנחנו מפקידים בתחילת החודש ומתרגמים את התשואה השנתית לריבית חודשית אפקטיבית, כך ש-12 חודשים נותנים בדיוק את האחוז השנתי. חלק מהמחשבונים מניחים הפקדה בסוף החודש או ריבית שנתית חלקי 12, ואז יוצא מעט פחות.
מה עדיף, להגדיל הפקדה או להאריך את התקופה?
בטווח קצר ההפקדה עושה כמעט את כל העבודה. ככל שהאופק ארוך יותר, המשקל עובר לתשואה ולזמן. במצב התרחישים אפשר לראות את שתי האפשרויות זו מול זו במקום לנחש.
יש גרסה לילדים ולנוער?
כן. יש מחשבון לילדים שסופר שבועות ודמי כיס בלי ריבית, ויש מחשבון לנוער עם הפקדה חודשית ואפשרות להוסיף ריבית.
