יש לכם 100,000 ₪ בקרן סל, וצריכים 100,000 ₪ לשיפוץ. הבנק מציע הלוואה ב-7%, הקרן עשתה 7% בשנה בממוצע. אינטואיציה אומרת שזה תיקו. המחשבון אומר שמשיכה עדיפה ב-7,110 ₪, כי הריבית האפקטיבית על ההלוואה היא 7.23%, ומס יש בשני המקרים. שנו את הריבית ל-4% והתמונה מתהפכת: ההלוואה עדיפה ב-2,618 ₪. ההבדל בין שתי התשובות הוא כמה אחוזים בודדים, וזה בדיוק למה מחשבון הלוואה על חשבון החיסכון צריך לספור הכול ולא רק להשוות ריבית לתשואה.
פירוט
מסלול הלוואה: ההשקעה נשארת וצומחת, משלמים החזר חודשי ועמלות, ובסוף מס על הרווח. מסלול משיכה: משלמים מס על הרווח שכבר צבור, ואת הסכום שהיה הולך לבנק משקיעים כל חודש באותה תשואה. ההשוואה היא בעושר נטו בסוף התקופה. תשואת ההשקעה היא הנחה, ריבית ההלוואה עובדה.
מה המחשבון משווה
שני מסלולים שמסתיימים באותו יום, עם אותה הוצאה מהכיס לאורך הדרך:
- מסלול הלוואה: לוקחים את הסכום מהבנק, משלמים כל חודש החזר ודמי ניהול, ועמלת פתיחה בהתחלה. ההשקעה נשארת וצומחת בתשואה שהנחתם. בסוף התקופה משלמים מס על כל הרווח, כולל זה שהיה צבור מראש.
- מסלול משיכה: מוכרים היום. על החלק שהוא רווח משלמים מס מיד. ואז, כל חודש, את הסכום שהיה הולך לבנק מפקידים להשקעה באותה תשואה. בסוף משלמים מס על הרווח החדש.
התוצאה היא העושר נטו בסוף התקופה בכל מסלול, וההפרש ביניהם. בנוסף המחשבון מחפש את התשואה הנדרשת לאיזון: התשואה שמתחתיה ההלוואה מתחילה להפסיד. בדוגמה של 7% ריבית היא 9.9%. כלומר, כדי שהלוואה ב-7% תשתלם, ההשקעה צריכה לעשות כמעט 10% בשנה, בגלל המס והריבית האפקטיבית.
למה “ריבית מול תשואה” לא מספיק?
שלוש סיבות, וכל אחת מזיזה את התשובה בכמה אלפי שקלים:
הראשונה: מס. תשואה של 7% היא 5.25% אחרי 25% מס, ובמס ריאלי קצת יותר. ריבית של 7% על הלוואה נשארת 7%, ואפילו 7.23% כי היא נגבית כל חודש.
השנייה: הרווח שכבר צבור. אם 30% מהסכום בקרן הם רווח, משיכה היום עולה 7,500 ₪ מס מיד. כסף שיוצא היום שווה יותר מכסף שיוצא בעוד חמש שנים, והמחשבון סופר את זה.
השלישית: ההחזר החודשי לא נעלם. במסלול המשיכה אותם 1,980 ₪ בחודש לא הולכים לבנק, ואפשר להשקיע אותם. מחשבונים שמשווים “כמה שווה ההשקעה בעוד 5 שנים” ל"כמה עלתה ההלוואה” מתעלמים מזה, ומגיעים למספר שנראה משכנע ולא נכון.
הלוואה כנגד קרן השתלמות במבחן 4% מול 7%
הלוואה על חשבון קרן השתלמות, ריבית סביב הפריים, נניח 4%. ההשקעה עצמה מניבה 7% ופטורה ממס אם הקרן נזילה. במחשבון: מס “בלי”, ריבית 4%, תשואה 7%, רווח צבור 50%. ההלוואה עדיפה ב-8,396 ₪ על 100,000 ₪ לחמש שנים, והתשואה הנדרשת לאיזון יורדת ל-4.2%. זה המקרה הקלאסי שבו הלוואה זולה כנגד נכס פטור ממס מנצחת, ובמקרה הזה בגדול.
אותו חישוב עם קרן סל רגילה (מס 25% ריאלי, רווח צבור 30%): ההלוואה עדיפה רק ב-2,618 ₪, והתשואה הנדרשת לאיזון היא 5.9%. יתרון שקיים, אבל דק. שנה אחת רעה בשוק מוחקת אותו.
מה המספרים לא אומרים
ריבית ההלוואה ודאית, התשואה לא. ההפרש של 2,618 ₪ לטובת ההלוואה מניח 7% כל שנה, ובפועל יהיו שנים של מינוס 15%. מי שלוקח הלוואה ומשאיר את ההשקעה, לוקח על עצמו את הסיכון של השוק עם כסף שהוא חייב. זה לגיטימי כשההפרש גדול והתשואה הנדרשת לאיזון נמוכה בהרבה מהתשואה הצפויה. כשההפרש קטן, זה הימור על כמה אלפי שקלים עם התחייבות של 1,980 ₪ בחודש.
ויש שיקול שאין לו מספר: אם ההכנסה לא בטוחה, החזר חודשי הוא לחץ, ומשיכה היא שקט. הכניסו את המספרים שלכם, תראו את התשואה הנדרשת לאיזון, ואז תשאלו את עצמכם אם אתם באמת מאמינים בתשואה מעליה לחמש שנים.
שאלות נפוצות על הלוואה על חשבון החיסכון
מה זו התשואה הנדרשת לאיזון?
התשואה השנתית על ההשקעה שבה שני המסלולים מסתיימים באותו עושר. מעליה ההלוואה משתלמת, מתחתיה עדיף למשוך. בדוגמה של ריבית 7% היא 9.9%, בריבית 4% היא 5.9%.
איך יודעים כמה מהסכום הוא רווח צבור?
בדוח של בית ההשקעות או באפליקציה: “רווח/הפסד” מול “שווי”. אם השקעתם 70,000 ₪ והשווי היום 100,000 ₪, הרווח הצבור הוא 30%. הוא קובע כמה מס תשלמו אם תמשכו היום.
המחשבון מתאים להלוואה כנגד קרן השתלמות?
כן. הכניסו את ריבית ההלוואה שהקרן מציעה, ובמס בחרו “בלי מס” אם הקרן נזילה (אחרי 6 שנים). זה בדרך כלל המקרה שבו הלוואה מנצחת בפער הגדול ביותר.
מה עם הלוואה בריבית אפס?
הכניסו 0% ריבית. ההלוואה תנצח כמעט תמיד, כי ההשקעה ממשיכה לעבוד והמס נדחה. בדקו רק שאין דמי ניהול חודשיים או עמלת פתיחה שמסתירים את הריבית.
למה התוצאה שונה ממחשבונים אחרים?
רוב המחשבונים מפחיתים את עלות ההלוואה מערך ההשקעה ומתעלמים מזה שבמסלול המשיכה אותו החזר חודשי מושקע. אנחנו משווים עושר נטו בסוף עם אותה הוצאה מהכיס בשני המסלולים, ולכן ההפרשים אצלנו קטנים יותר וכנים יותר.
קראו גם: מחשבון הלוואת בלון · מחשבון ריבית דריבית · השקעות פסיביות ושוק ההון