משק בית ממוצע בישראל הוציא 18,088 ₪ בחודש בסקר האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. רוב המשפחות לא יודעות אם הן מעל המספר הזה או מתחתיו, וזו בדיוק הבעיה שתקציב משפחתי פותר. לא בכוח רצון, אלא בזה שרואים את הכול בטבלה אחת.
מלאו את הטבלה למטה. זה מחשבון תקציב משפחתי שמחשב לבד, נשמר בדפדפן שלכם ויורד לאקסל בלחיצה.
לאן הולך הכסף
כלל 50 / 30 / 20
| חודש | הכנסות | הוצאות | מאזן חודשי | מצטבר |
|---|
הנתונים נשמרים רק בדפדפן שלכם ולא נשלחים לשום מקום. הקובץ שיורד הוא CSV שנפתח באקסל ובגוגל שיטס. תחזית 12 החודשים מניחה שההכנסות וההוצאות נשארות כפי שהזנתם.
איך בונים תקציב משפחתי במחשבון אחד
הכי מהיר זה לפתוח דף חשבון בנק ופירוט אשראי של שלושה חודשים אחרונים ולעבוד מהם, כי כמעט כל אחד מאיתנו זוכר את ההוצאות הגדולות ומעריך בחסר בדיוק את הסעיפים הקטנים שחוזרים הרבה פעמים בחודש. אוכל בחוץ הוא הדוגמה הקלאסית. זיכרון הוא מקור גרוע.
בהוצאות המשתנות קחו ממוצע של שלושה חודשים ולא את החודש האחרון, כי תמיד יש חודש חריג. בהוצאות השנתיות הכניסו את הסכום השנתי המלא, והטבלה תפרוס אותו לבד על פני 12 חודשים.
אל תעגלו כלפי מטה. תקציב שמראה מספר יפה מדי הוא תקציב שתפסיקו להשתמש בו בחודש השני, כשהמציאות לא תסתדר איתו.
אין כאן הרשמה ואין שליחה של נתונים לשום מקום. מה שאתם מקלידים נשמר רק בדפדפן שלכם, וכפתור האיפוס מוחק את זה. הקובץ שיורד הוא CSV שנפתח באקסל, בנאמברס ובגוגל שיטס.
ארבע הקטגוריות, ולמה השנתיות הן החור הגדול
הכנסות זה מה שנכנס בפועל לחשבון. לא ברוטו, לא כולל בונוס שאולי יגיע.
הוצאות קבועות חוזרות כל חודש באותו גובה בערך: דיור, ארנונה, חשמל, ביטוחים, חינוך, החזרי הלוואות. אלה הסעיפים שמשנים את התמונה כשנוגעים בהם, וגם אלה שהכי קשה לשנות בשבוע.
הוצאות משתנות הן הסופר, הדלק, האוכל בחוץ והבגדים. כאן קל לחתוך וגם קל לחזור אחורה, ולכן זו לא הקטגוריה שפותרת גירעון אמיתי.
והקטגוריה הרביעית היא זו שמפילה תקציבים. חופשה בחו"ל, ביטוח רכב, טיפולי שיניים, מתנות לחגים. הן לא מגיעות כל חודש, ולכן לא מופיעות בתקציב, ואז נראה שהחודש נגמר באיזון והשנה נגמרת במינוס. חופשה של 15,000 ₪ היא 1,250 ₪ בחודש, בין אם רשמתם אותה או לא.
משפחה עם 21,000 ₪ נטו, 12,000 ₪ הוצאות קבועות ו-7,000 ₪ משתנות מסתכלת על 2,000 ₪ עודף בחודש. עכשיו מוסיפים 31,000 ₪ הוצאות שנתיות, כלומר בערך 2,580 ₪ בחודש, והעודף הופך לגירעון של כמעט 600 ₪. אותה משפחה, אותם הרגלים, שורה אחת שהייתה חסרה.
כלל 50 / 30 / 20 ומה הוא לא אומר
הכלל המקובל מחלק את ההכנסה לשלושה: 50% לצרכים, 30% לרצונות, 20% לחיסכון. הטבלה מסמנת כל סעיף כצורך, כרצון או כחיסכון ומראה לכם את החלוקה בפועל.
הוא שימושי כנקודת ייחוס ולא כמצוות עשה. במרכז הארץ, אצל משפחה עם משכנתא ושני ילדים בצהרון, 50% לצרכים זה לא ריאלי ולא באשמת מי שממלא את הטבלה. מה שכן עובד זה להסתכל על הכיוון: אם החיסכון אצלכם 4%, השאלה היא מה מזיז אותו ל-8%, ולא איך מגיעים ל-20% מחר.
המספרים של משק בית ממוצע בישראל
שווה לדעת מול מה אתם משווים את עצמכם. הנתונים מסקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר 2023.
| נתון | ממוצע ארצי | הערה |
|---|---|---|
| הכנסה כספית נטו לחודש | 21,606 ₪ | כולל כל מקורות ההכנסה של משק הבית |
| הוצאה לתצרוכת לחודש | 18,088 ₪ | הפער מול ההכנסה אינו בהכרח חיסכון |
| דיור | 25.3% מההוצאה | הסעיף הגדול, וגם הכי שונה בין אזורים |
| תחבורה ותקשורת | 18.6% | רכב שני מזיז את זה מיד |
| מזון | 17.9% | כולל ירקות ופירות |
הממוצע הזה מכניס לאותה קערה משק בית של נפש אחת ומשפחה של שש, אז אל תתייחסו אליו כאל יעד. הוא טוב בדיוק לדבר אחד: לראות אם סעיף אצלכם חורג מהותית מהמקובל.
איך עוקבים בלי לוותר אחרי חודשיים
רוב האנשים שמפסיקים לנהל תקציב לא מפסיקים בגלל שהוא לא עבד. הם מפסיקים כי הם ניסו לרשום כל שקל.
מה שעובד לאורך זמן פשוט יותר. פעם בחודש, אחרי שנכנסת המשכורת, פותחים את הטבלה ומעדכנים את מה שהשתנה. רבע שעה. ואז מורידים את הקובץ ושומרים אותו עם תאריך, כך שאחרי חצי שנה יש לכם שישה צילומי מצב של אותה משפחה ואפשר לראות מגמה אמיתית במקום להתווכח בסלון על תחושות ועל מי הוציא יותר.
למשל, אם סעיף האוכל בחוץ עלה מ-700 ₪ ל-1,400 ₪ תוך חצי שנה, זה יקפוץ לעין מיד בהשוואה בין הקבצים. בלי המעקב פשוט מרגישים שהחודש היה יקר.
שני דברים שמייצרים את רוב התוצאה: להעביר את החיסכון בהוראת קבע ביום שאחרי המשכורת, ולפתוח חשבון או קרן נפרדים להוצאות השנתיות. הפרדה פיזית של הכסף עובדת הרבה יותר טוב מהחלטה לא לגעת בו.
טעויות נפוצות
- לרשום ברוטו במקום נטו.
- לשכוח את ההוצאות השנתיות, וזו הטעות שחוזרת אצל כמעט כולם, כי הן פשוט לא מופיעות בדף החשבון של החודש הנוכחי ואין שום דבר שמזכיר אותן עד שהן מגיעות.
- להתחיל דווקא מהסופר, כשהסעיף הזה כמעט תמיד קטן ממה שנדמה וההוצאות הקבועות גדולות בהרבה.
- לרשום סכומים אופטימיים כדי שהשורה התחתונה תיראה טוב.
- לנהל תקציב לבד כששני אנשים מוציאים כסף. מי שלא היה שותף למספרים לא מרגיש מחויב אליהם, וזה נגמר בוויכוח ולא בחיסכון.
מה עושים עם התוצאה
אם יצא לכם עודף, השאלה היחידה היא לאן הוא הולך. עודף שנשאר בעובר ושב נעלם, וזה לא כוח רצון אלא סטטיסטיקה. הכניסו יעד בטבלה ותראו מתי מגיעים אליו, ואם רוצים לתכנן קדימה לטווח ארוך יש מחשבון יעד חיסכון נפרד.
אם יצא גירעון, אל תתחילו מהסעיפים הקטנים. פתחו את השורות הגדולות לפי הסדר שמחזיר הכי הרבה לשעת עבודה, ועל זה כתבנו בנפרד במדריך לחיסכון בהוצאות הבית. שני הסעיפים שכמעט תמיד מחזירים כסף בשיחה אחת הם התקשורת ודמי הניהול.
שאלות נפוצות על מחשבון תקציב משפחתי
הטבלה שומרת את הנתונים שלי?
היא נשמרת רק בדפדפן שלכם, במחשב או בטלפון שבו מילאתם. שום דבר לא נשלח לשרת ואין הרשמה. אם תנקו את נתוני הדפדפן או תעברו למכשיר אחר, הנתונים לא יעברו איתכם, ולכן שווה להוריד את הקובץ ולשמור אותו.
איך פותחים את הקובץ באקסל בעברית?
הקובץ יורד כ-CSV עם קידוד שאקסל מזהה, ולחיצה כפולה אמורה לפתוח אותו נכון. אם בכל זאת הופיעו ג'יבריש, פתחו את אקסל, בחרו ייבוא נתונים מקובץ טקסט ובחרו קידוד UTF-8. בגוגל שיטס פשוט מעלים את הקובץ.
כמה זמן לוקח למלא את זה בפעם הראשונה?
בערך חצי שעה אם דף החשבון פתוח מולכם, ופחות מרבע שעה בכל עדכון אחרי זה. אפשר גם למלא רק את ההכנסות ואת ההוצאות הקבועות ולהשלים את השאר בהמשך, כי גם תמונה חלקית עדיפה על ניחוש.
מה ההבדל בין הטבלה הזאת לאפליקציה שמתחברת לבנק?
אפליקציה מסווגת עבורכם ומראה מה כבר קרה. טבלה מכריחה אתכם להחליט מראש כמה אמור להיות בכל סעיף, וזה הבדל שמשנה התנהגות. אפשר להשתמש בשתיהן, ואם בוחרים אחת, הטבלה עדיפה בהתחלה.
יש גרסה לילדים ולנוער?
לתקציב מלא לא, אבל יש מחשבון חיסכון לנוער שעובד על אותו היגיון בקנה מידה קטן.
הצעד המעשי: מלאו עכשיו רק את ההכנסות ואת ההוצאות הקבועות, בדקו מה נשאר, ואז הורידו את הקובץ ושמרו אותו עם התאריך של היום.
קראו גם: איך לסגור מינוס בבנק · עמלות הבנק ואיך מקטינים אותן · כמה דמי כיס לתת לילדים
המדריך הזה מיועד ל: adults-25-50
