3,000,000 ₪. זה ההון שצריך מי שרוצה לחיות מ-10,000 ₪ בחודש בלי משכורת, לפי כלל 4%. מי שיש לו היום 200,000 ₪, חוסך 5,000 ₪ בחודש ומניח תשואה של 6% מגיע לשם אחרי 24 שנים ו-9 חודשים, בגיל 59.8. מחשבון עצמאות כלכלית שלמטה מראה כמה כל מספר כזה מזיז את התאריך.
| שנה | גיל | הון בערכים של היום | אחוז מהיעד |
|---|
ההון הנדרש = הוצאה שנתית חלקי שיעור המשיכה. כל הסכומים בערכים של היום: התשואה מחושבת ריאלית (תשואה פחות אינפלציה), והחיסכון החודשי גדל עם האינפלציה. כלל 4% מבוסס על מחקר אמריקאי (טריניטי, 1998) על תיק אמריקאי ל-30 שנה, בלי מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי ובלי דמי ביטוח בריאות שמשלמים בישראל גם בלי שכר. אינפלציה נכונה ל-2026, מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תחזית, לא ייעוץ.
300,000 ₪ על כל 1,000 ₪ בחודש
החשבון של כלל 4% קצר: לוקחים את ההוצאה השנתית ומחלקים ב-0.04, או פשוט כופלים ב-25, כך ש-1,000 ₪ בחודש הם 12,000 ₪ בשנה ו-12,000 חלקי 0.04 הם 300,000 ₪. כל 1,000 ₪ שיורדים מההוצאה החודשית מורידים 300,000 ₪ מהיעד, וזה עובד גם הפוך. הטבלה מראה את היעד לפי שלושה שיעורי משיכה. שאר המחשבונים שלנו מחכים במדף הכלים.
| הוצאה חודשית | הון לפי 4% | הון לפי 3.5% | הון לפי 3% | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 5,000 ₪ | 1,500,000 ₪ | 1,714,286 ₪ | 2,000,000 ₪ | יחיד, בלי שכר דירה ובלי משכנתא |
| 8,000 ₪ | 2,400,000 ₪ | 2,742,857 ₪ | 3,200,000 ₪ | זוג בדירה בבעלות |
| 10,000 ₪ | 3,000,000 ₪ | 3,428,571 ₪ | 4,000,000 ₪ | ברירת המחדל במחשבון |
| 15,000 ₪ | 4,500,000 ₪ | 5,142,857 ₪ | 6,000,000 ₪ | משפחה עם ילדים. ההפרש בין העמודות הוא מחיר של דירה |
חושב במחשבון הזה, נכון ל-15 בספטמבר 2026. בערכים של היום, בלי מס ובלי קצבאות.
מאיפה הגיע ה-4%
משלושה חוקרים באוניברסיטת טריניטי בטקסס, שבדקו ב-1998 תיקים אמריקאיים של מניות ואג"ח על נתונים מ-1926 ואילך, ושאלו כמה אפשר למשוך בשנה הראשונה, ולהצמיד למדד אחר כך, כך שהכסף יחזיק 30 שנה. התשובה: 4%. המספר הזה שרד כמעט בכל תקופה של 30 שנה, בתנאי שלפחות חצי מהתיק היה במניות.
שתי מילים בתשובה הזאת עושות את כל ההבדל, אמריקאי ו-30 שנה. מי שפורש בגיל 45 צריך שהכסף יחזיק 40 שנה ויותר, ועל זה המחקר לא ענה. ומי שאומר לכם שהכלל עובד בישראל אחד לאחד מוכר משהו.
המס והביטוח מורידים את ה-4% למטה
על הנייר 4% מחזיקים. בפועל בישראל שלוש הוצאות עומדות בין התיק לבין העו"ש, ואף אחת מהן לא הייתה במחקר.
הראשונה היא מס רווחי הון, 25% על הרווח הריאלי. כל שקל שמושכים מתיק השקעות מורכב מקרן ומרווח, ועל חלק הרווח יורד המס לפני שהכסף מגיע אליכם. אחרי 20 שנה של צמיחה חלק הרווח בכל משיכה יכול להיות גדול מחלק הקרן, ואז 4% ברוטו הם פחות מ-3.5% נטו. המספר המדויק תלוי במסלול (קרן השתלמות פטורה, קופת גמל להשקעה משלמת רק במשיכה, תיק רגיל משלם בכל מכירה), והמחשבון לא מנחש אותו אלא מציע לבדוק את היעד גם לפי 3.5% ולפי 3%. השנייה היא ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. מי שאין לו הכנסה מעבודה משלם דמי ביטוח מינימליים בעצמו, כל חודש, עד גיל הפרישה. לא בדקנו את הסכום המדויק לשנת 2026, הוא מתעדכן בינואר, אבל בתקציב של 10,000 ₪ בחודש הוא לא זניח.
השלישית עובדת לטובתכם. בגיל 67 מצטרפות קצבת הפנסיה וקצבת הזקנה, שתי הכנסות שהתיק לא צריך לממן, ומי שפורש בגיל 50 צריך שהתיק יחזיק 17 שנה לבד ואחר כך פחות. במחקר האמריקאי הפער הזה לא קיים. את הקצבה הצפויה אפשר לחשב במחשבון הפנסיה.
במספרים: לפי 3.5% היעד בדוגמה שלנו הוא 3,428,571 ₪ ומגיעים אליו בגיל 62.1, לפי 3% הוא 4,000,000 ₪ וזה כבר גיל 64.9. חצי אחוז של זהירות עולה בערך שנתיים ורבע של חיסכון. הייתי מתכנן על 3.5%. את ה-4% הייתי שומר כגבול עליון, לא כמטרה.
התשואה שמניחים
6% בשנה הן הנחה, לא הבטחה. המחשבון מוריד ממנה את האינפלציה (2% כברירת מחדל, יעד בנק ישראל הוא 1% עד 3%) ומקבל 3.92% ריאלי, ועל זה רץ החיסכון. עם 4% נומינלי במקום 6% אותו יעד מתרחק לגיל 66.8, כמעט גיל הפרישה הרגיל. התשואה היא המספר היחיד כאן שלא בשליטתכם.
מה מזיז יותר, החיסכון או ההוצאה?
ההוצאה, ובפער גדול. חיסכון של 7,000 ₪ במקום 5,000 ₪ מקדים את התאריך לגיל 55.3, ארבע שנים וחצי קודם. קיצוץ ההוצאה מ-10,000 ₪ ל-8,000 ₪ בלי לשנות את החיסכון מקדים אותו לגיל 56.1, כי היעד ירד ל-2,400,000 ₪, ומי שמקצץ 2,000 ₪ וגם חוסך אותם מגיע לגיל 52.0, כמעט שמונה שנים לפני התוכנית המקורית. הקיצוץ עובד פעמיים, על היעד ועל הדרך אליו.
לדעתי המספר שכדאי לשחק איתו במחשבון הוא ההוצאה החודשית, לא התשואה. את הראשונה אתם קובעים, את השנייה השוק. אם צריך יעד ביניים בדרך, יש מחשבון יעד חיסכון, ואת הפער בין 4% ל-6% מסביר מחשבון הריבית דריבית.
שאלות נפוצות על עצמאות כלכלית
כמה כסף צריך כדי לפרוש מוקדם?
לפי ההוצאה, לא לפי ההכנסה. נכון ל-15 בספטמבר 2026 המחשבון נותן על 10,000 ₪ בחודש יעד של 3,000,000 ₪ לפי 4% ו-4,000,000 ₪ לפי 3%. הדירה שגרים בה לא נספרת, כי היא לא מייצרת הכנסה.
כלל 4% עובד בישראל?
חלקית. הוא נבדק על תיק אמריקאי ל-30 שנה בלי מס. בישראל יש 25% מס על הרווח הריאלי וביטוח בריאות שמשלמים גם בלי שכר, ו-3.5% קרוב יותר למציאות.
מה זה שיעור משיכה בטוח?
האחוז מההון שמושכים בשנה הראשונה, ואחר כך מצמידים למדד, בלי שהכסף נגמר לפניכם. 4% הוא המספר מהמחקר, 3% הוא הגרסה הזהירה.
בגיל 45 עדיין אפשר להתחיל?
תלוי בהון שכבר יש ובהוצאה. מי שמתחיל מאפס בגיל 45 עם 5,000 ₪ בחודש לא מגיע ל-3,000,000 ₪ לפני 67, ואז זו כבר לא פרישה מוקדמת אלא פנסיה עם תיק לצידה.
ההון כולל את קרן הפנסיה?
לא לחישוב הזה. הפנסיה נעולה עד גיל הפרישה ומשולמת כקצבה, ובשנים שבין הפרישה המוקדמת לגיל 67 היא לא זמינה. המחשבון סופר רק כסף שאפשר למשוך ממנו.
קראו גם: מחשבון פנסיה · מחשבון יעד חיסכון · כל המחשבונים
