בקצרה

תקרת ההפקדה לקרן השתלמות ב-2026 נקבעת לפי משכורת קובעת של 15,712 ₪ לחודש: המעסיק מפקיד עד 7.5% (1,178.40 ₪) והעובד עד 2.5% (392.80 ₪), יחד 1,571.20 ₪ בחודש (רשות המסים, נכון ל-24 בספטמבר 2026). מה שהמעסיק מפקיד מעל התקרה נחשב הכנסה חייבת של העובד כבר ביום ההפקדה.

קרן השתלמות אינה זכות על פי חוק. זאת הנקודה שממנה צריך להתחיל, כי היא מסבירה את כל השאר: אין צו הרחבה שמחייב מעסיק לפתוח קרן השתלמות, בניגוד לפנסיה. ההפקדה תלויה בהסכם קיבוצי, בחוזה האישי או ברצון טוב, ולכן 47% מהשכירים בגילאי 25 עד 64 מפקידים לקרן, לפי ניתוח של אגף הכלכלן הראשי באוצר מאוקטובר 2025. בעשירון השכר התחתון זה 9%, בעליון 83%.

מי שכן מקבל את ההטבה, מקבל אותה בשיעורים קבועים. שניים מהם, למעשה.

7.5% ועוד 2.5%

המעסיק מפקיד עד 7.5% מהמשכורת הקובעת, והעובד עד 2.5%. יחד 10% מהשכר, שנכנסים לקרן על שם העובד כל חודש. החלק של המעסיק אינו נחשב הכנסה של העובד וגם לא בסיס לדמי ביטוח לאומי, והחלק של העובד יורד מהשכר נטו, כלומר אחרי שכבר שילמתם עליו מס.

התקרה לא על השיעורים אלא על השכר שממנו מחשבים אותם: 15,712 ₪ לחודש נכון ל-2026. בשקלים זה 1,178.40 ₪ מהמעסיק ועוד 392.80 ₪ מכם, יחד 1,571.20 ₪ בחודש ו-18,854 ₪ בשנה.

הפקדה חודשית לקרן השתלמות לפי שכר, ₪, תקרת משכורת קובעת 15,712 ₪, נכון ל-24 בספטמבר 2026. לפי חישוב של פיננסיקו.
שכר ברוטו, ₪ לחודש מעסיק 7.5%, ₪ עובד 2.5%, ₪ סה"כ לקרן, ₪ מעל התקרה, ₪
10,000 750.00 250.00 1,000.00 0
15,712 1,178.40 392.80 1,571.20 0
20,000 1,500.00 500.00 2,000.00 321.60 מההפקדה של המעסיק
25,000 1,875.00 625.00 2,500.00 696.60 מההפקדה של המעסיק

מה קורה מעל 15,712 ₪?

שתי דרכים. שתיהן חוקיות. יש מעסיקים שמפקידים 7.5% עד התקרה ועוצרים שם, ויש כאלה שמפקידים 7.5% מכל השכר. בשיטה השנייה ההפרש שמעל התקרה נחשב הכנסה חייבת של העובד כבר במועד ההפקדה, כלומר מופיע בתלוש וממוסה מיד, והרווחים עליו ימוסו במס רווחי הון של 25% במשיכה.

אצל עובד עם שכר של 25,000 ₪ שהמעסיק מפקיד לו 7.5% מכל השכר, מדובר ב-696.60 ₪ בחודש שנוספים להכנסה החייבת. במדרגה של 35% זה עוד 244 ₪ מס בחודש. לא אסון, אבל שווה לדעת מה מופיע בתלוש ולמה, ובעיקר שווה לא להתבלבל ולחשוב שכל 2,500 ₪ שנכנסים לקרן פטורים.

ההבדל בין שתי השיטות מתברר דווקא בעשור השני. נניח עובד עם שכר של 25,000 ₪ שנשאר בו עשר שנים. בשיטה הראשונה נכנסים לקרן 1,571.20 ₪ בחודש, כולם מוטבים, והצבירה מגיעה ל-264,306 ₪ בתשואה חציונית של 6.48%. בדרך השנייה נכנסים 2,500 ₪ בחודש, כלומר צבירה גדולה בהרבה, אבל חלק ממנה כבר מוסה בכניסה וחלק מהרווחים ימוסו ביציאה, וצריך לדעת איזה חלק. הקופות מנהלות את הכספים העודפים בחשבון נפרד בדיוק בשביל זה, וכשמגיעים למשיכה מתברר שהדוח מפריד בין שני סוגי הכסף. מי שלא ידע על ההפרדה מגלה אותה ביום שהוא מבקש את הכסף, וזה היום הכי גרוע לגלות דברים כאלה, כי באותו רגע כבר אי אפשר לתכנן את המשיכה סביב שנת מס נוחה יותר או לפצל אותה לשני חלקים. שווה להסתכל על הדוח השנתי פעם אחת ולראות איך זה נראה אצלכם. זה לוקח חמש דקות.

יש תנאי שמפילים אותו לא מעט אנשים. כדי שהפקדת המעסיק תיחשב מוטבת ופטורה ממס, העובד חייב להפקיד לפחות שליש ממנה. זה בדיוק היחס שבין 2.5% ל-7.5%, ומכאן הוא בא.

המסקנה המעשית פשוטה. עובד שמבקש להפסיק את החלק שלו כדי להגדיל את הנטו בכמה מאות שקלים מסכן את ההטבה על החלק של המעסיק, שהוא פי שלושה גדול יותר. ויתור על 392.80 ₪ בחודש כדי לסכן 1,178.40 ₪ בחודש הוא לא מהלך שהיינו ממליצים עליו.

בעל שליטה

אצל בעל שליטה בחברה שלו ההוצאה המוכרת למעסיק מוגבלת ל-4.5% ולא ל-7.5%, והשאר אינו מוכר. תקרת המשכורת הקובעת נשארת אותה תקרה, 15,712 ₪.

מה 1,571 ₪ בחודש הופכים להיות

זאת בעצם השאלה היחידה שמעניינת. ההפקדה המלאה על פי התקרה היא 1,571.20 ₪ בחודש, והתשואה החציונית של 243 מסלולי קרנות ההשתלמות לחמש השנים האחרונות היא 6.48% לשנה (לפי חישוב של פיננסיקו על נתוני גמל-נט לאוגוסט 2026). בשש שנים, כלומר בדיוק עד הנזילות הראשונה, זה 137,820 ₪ מתוכם 24,693 ₪ תשואה. בעשרים שנה זה כבר 768,703 ₪ על הפקדות של 377,088 ₪.

הזינו במחשבון הפקדה חודשית של 1,571 ₪, תשואה של 6.48% ודמי ניהול של 0.52%, ושנו את מספר השנים.

₪
₪
%
שנים
אפשרויות מתקדמות: דמי ניהול, מס, אינפלציה, הגדלת הפקדה
%
%
%
%
שווי בסוף התקופה—
סך ההפקדות—
רווח (ריבית דריבית)—
    הפקדותרווח

    ברירת המחדל: ההפקדה נכנסת בתחילת החודש והתשואה השנתית מתורגמת לריבית חודשית אפקטיבית (12 חודשים = בדיוק האחוז השנתי). מחשבונים אחרים מניחים לפעמים הפקדה בסוף החודש וריבית של שנתי חלקי 12, ולכן יוצא להם מעט אחרת; אפשר לבחור את זה באפשרויות המתקדמות. תוצאה = תחזית לפי הנתונים שהכנסתם, לא הבטחה.

    מה שכדאי לראות שם זה הרגע שבו התשואה המצטברת עוקפת את סכום ההפקדות. בקרן השתלמות הוא מגיע בסביבות השנה ה-15.

    תבקשו אותה בראיון, לא בשנה השלישית

    קרן השתלמות היא רכיב שכר לכל דבר, והיא נסגרת במשא ומתן על תנאי ההעסקה. בשלב הזה היא נשמעת למעסיק כמו 7.5% תוספת עלות, וזה נכון, אבל היא עולה לו פחות מהעלאת שכר באותו סכום ומוגדרת מראש בתקרה. אחרי שנתיים באותו תפקיד הבקשה הזאת כבר נשמעת אחרת לגמרי.

    הדעה שלנו, ואין בה שום ניטרליות: הפער בין 9% בעשירון התחתון ל-83% בעליון אינו הבדל בתרבות חיסכון אלא הבדל בכוח מיקוח. ההטבה הזאת מחולקת דרך מקום העבודה, והיא מגיעה בדיוק לאלה שגם ככה מרוויחים יותר. לעובד בודד זה לא משנה את התמונה, אבל זה כן אומר שכשמציעים לכם אותה, זה לא בונוס קטן. זה בין 1,000 ל-1,571 ₪ בחודש שלא רואים בתלוש.

    שאלות נפוצות על תקרת הפקדה לקרן השתלמות

    כמה מפקידים לקרן השתלמות בחודש?

    עד 1,571.20 ₪ בסך הכול: 1,178.40 ₪ מהמעסיק (7.5%) ו-392.80 ₪ מהעובד (2.5%), לפי משכורת קובעת של 15,712 ₪ ב-2026. בשכר נמוך יותר הסכומים קטנים באותו יחס.

    המעסיק חייב לפתוח לי קרן השתלמות?

    לא, אלא אם כן זה כתוב בהסכם הקיבוצי או בחוזה שלכם. אין צו הרחבה כללי לקרן השתלמות כמו שיש לפנסיה.

    אפשר להפקיד יותר מהתקרה?

    אפשר, אבל ההפקדה שמעל התקרה מאבדת את ההטבה: החלק של המעסיק נחשב הכנסה חייבת מיד, והרווחים על הכסף העודף ימוסו ב-25%.

    מה קורה אם אני מפסיק את ההפקדה שלי?

    אם החלק שלכם יורד מתחת לשליש מהפקדת המעסיק, ההפקדה כולה מפסיקה להיחשב מוטבת. זה מסכן הטבה גדולה בהרבה ממה שחוסכים.

    ההפקדה יורדת לי מהברוטו או מהנטו?

    החלק שלכם, 2.5%, יורד מהנטו, כלומר אחרי מס. מה שהמעסיק מפקיד לא נחשב בכלל הכנסה שלכם עד התקרה, ולכן הוא לא ממוסה ולא נכנס לבסיס דמי הביטוח הלאומי.

    איך זה משפיע על פיצויי פיטורים?

    בכלל לא. קרן השתלמות היא רכיב נפרד לגמרי מפיצויי הפיטורים ומהפנסיה, והכסף בה שייך לעובד ללא קשר לאופן סיום העבודה.

    קראו גם

    גילוי נאות: התוכן באתר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני המותאם לכם. לפיננסיקו אין עניין אישי בנושאים ובגופים שמוזכרים בתוכן. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. לפני החלטה בדקו את התנאים המדויקים אצל הגוף המנהל.

    המדריך הזה מיועד ל: צעירים 18–26 · בוגרים 26–60