בקצרה

הטבת המס בקרנות השתלמות עלתה למדינה 10.7 מיליארד ₪ ב-2024, ו-71% ממנה (כ-6 מיליארד ₪) הגיעו לשלושת עשירוני השכר העליונים, לפי ניתוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאוקטובר 2025. ההטבה השנתית הממוצעת לעובד היא 2,390 ₪, בעשירון העליון 6,205 ₪ ובתחתון 26 ₪.

10.7 מיליארד ₪ בשנה אחת. זאת ההוצאה התקציבית של מדינת ישראל על הטבות המס בקרנות ההשתלמות ב-2024, לפי ניתוח מדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסם באוקטובר 2025. מתוכם 8.5 מיליארד ₪ הם הטבה בשלב ההפקדה ועוד 2.2 מיליארד ₪ הפטור ממס רווחי הון במשיכה.

כדי לתת גודל: זאת הטבת המס השלישית בגודלה בישראל, 11% מכלל עשר ההטבות הגדולות, אחרי החיסכון הפנסיוני (36%) ונקודות הזיכוי להורים בגין ילדים (19%). בניגוד לשתי הראשונות, שמגיעות לכל מי שעובד או מגדל ילדים, הטבת קרן ההשתלמות מחולקת דרך מקום העבודה בלבד, ולכן אינה זמינה לכולם.

מי מקבל אותה בפועל

47% מהשכירים בגילאי 25 עד 64 מפקידים לקרן השתלמות, וזה ממוצע שמסתיר את כל הסיפור. כשמפרקים אותו לפי עשירוני שכר ברוטו מתקבלת הטבלה הבאה, שבה כל שורה היא קבוצה של עשירית מהשכירים במשק.

שיעור המפקידים לקרן השתלמות והטבת המס השנתית הממוצעת לעובד, לפי עשירון שכר ברוטו, שכירים בגילאי 25-64, 2024. מקור: אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, 10/2025.
עשירון שכר שכר ממוצע, ₪ לחודש שיעור המפקידים, % הטבת מס שנתית ממוצעת, ₪
1 (תחתון) 2,513 9 26
2 5,186 13 54
3 6,924 24 328
4 8,570 34 778
5 10,396 38 1,126
6 12,161 54 1,877
7 14,743 59 2,737
8 18,401 73 4,835
9 23,987 80 5,748
10 (עליון) 42,934 83 6,205
ממוצע 14,658 47 2,390

בעשירון התחתון מפקידים 9%, בעליון 83%. הפער בהטבה עצמה גדול הרבה יותר מהפער בשיעור ההפקדה: 26 ₪ מול 6,205 ₪, פי 239 לפי חישוב של פיננסיקו על נתוני הטבלה.

למה זה יוצא ככה?

שלוש סיבות מצטברות, ואף אחת מהן אינה תקלה. הראשונה היא שקרן השתלמות אינה זכות אלא הטבה נלווית לשכר: היא ניתנת דרך מקום העבודה ובהסכמת המעסיק, ומי שכוח המיקוח שלו חזק מקבל אותה, ומי שלא, לא.

השנייה היא שגובה ההטבה נקבע לפי המס השולי של החוסך. אותה הפקדה של 1,000 ₪ שווה 100 ₪ למי שנמצא במדרגת 10% ו-470 ₪ למי שנמצא ב-47%. מערכת מס פרוגרסיבית יוצרת כאן הטבה רגרסיבית, אוטומטית.

השלישית היא התקרה. ההטבה גדלה עם השכר עד תקרת המשכורת הקובעת ונעצרת שם, אבל רוב האנשים בכלל לא מגיעים לתקרה, ובפועל רוב הטווח של השכר במשק נמצא בחלק שבו ההטבה עדיין גדלה. התוצאה המצרפית: 71% מהטבת ההפקדה, כ-6 מיליארד ₪, מגיעים לשלושת העשירונים העליונים, והחציון התחתון של האוכלוסייה נהנה יחד מפחות מ-10%.

אם אתם לא בטוחים באיזו מדרגה אתם נמצאים, זה בדיוק מה שקובע כמה שווה לכם הקרן. המחשבון מראה את המדרגה השולית שלכם לפי השכר ברוטו.

₪
נקודות
%
לא בטוחים כמה נקודות זיכוי מגיעות לכם? קירוב מהיר
ילדים

הקירוב סופר 2.25 לתושב, 0.5 לאישה, ולכל ילד 2 נקודות לאם ו-1 לאב (בלי הנקודות המוגדלות לגיל 0 עד 5, בלי חייל משוחרר או תואר). לחישוב מלא יש מחשבון נקודות זיכוי.

אפשרויות מתקדמות: שווי רכב, ישוב מזכה, פיצויים
₪
%
₪
פרמטרים נכון ל-2026: מדרגות מס, ביטוח לאומי, נקודת זיכוי
₪
₪
₪
₪
₪
₪
₪
₪
%
%
₪

מדרגות המס לפי תיקון 288 (31.3.2026, רטרואקטיבית מ-1.1.2026), רשות המסים. ביטוח לאומי לפי השכר הממוצע 13,769 ₪ מ-1.1.2026. שווי נקודה 242 ₪ (כל זכות).

שכר נטו לחודש—
מס הכנסה—
ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות—
פנסיה (חלק העובד)—
שיעור מס הכנסה אפקטיבי—
עלות מעסיק—

    איך הגענו למס

      המודל: מס הכנסה לפי מדרגות חודשיות על השכר כולל שווי, פחות נקודות זיכוי ופחות זיכוי של 35% על הפרשת העובד לפנסיה (עד 679 ₪ הפקדה בחודש, כלומר 7% משכר של 9,700 ₪). ביטוח לאומי ומס בריאות בשני שיעורים עד התקרה. קרן השתלמות עד תקרת שכר של 15,712 ₪. בלי החזרי מס, בלי נקודות זיכוי מיוחדות, בלי הכנסות אחרות. הנתונים נכונים ל-2026, מקור: רשות המסים, ביטוח לאומי, כל זכות. תחזית, לא ייעוץ.

      המספר שמעניין כאן הוא “שיעור המס השולי”: זה האחוז שאתם חוסכים על כל שקל שנכנס לקרן.

      173 אלף ₪ מול 1,100 ₪

      ההטבה השנתית היא רק חצי מהתמונה, כי הכסף נשאר בקרן וצובר תשואה פטורה, והפטור הזה עצמו שווה כסף שגדל עם השנים. האוצר חישב את הערך המהוון של כל ההטבות יחד לאורך 36 שנות חיסכון, מגיל 30 ועד הפרישה, בהנחת תשואה ריאלית של 4.43% לשנה, דמי ניהול של 0.55% מהצבירה והיוון בשיעור 3.5% לשנה. אלה הנחות שמרניות יחסית: התשואה החציונית בפועל בחמש השנים האחרונות הייתה גבוהה מ-4.43%, ודמי הניהול החציוניים נמוכים מ-0.55%, כך שההטבה בפועל כנראה גדולה מהמספרים שלמטה ולא קטנה מהם. את הפער הזה הנייר לא מכמת, ואנחנו לא חישבנו אותו בעצמנו.

      התוצאה: עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת של כ-173 אלף ₪. זה פי 5 מעובד בעשירון החמישי ופי 157 מעובד בעשירון התחתון. בעשירונים הנמוכים הסבסוד הציבורי מהווה כחמישית מההפקדות המצטברות, ובעליונים הוא עובר מחצית מהן.

      המשמעות של המשפט האחרון שווה עצירה. בעשירון העליון, יותר ממחצית הכסף שנצבר בקרן ההשתלמות מגיע בעצם מהציבור ולא מהחוסך.

      אפשר להתווכח על המספר הזה משני כיוונים, ושניהם לגיטימיים. מצד אחד, הכסף הזה לא נלקח מאף אחד: הוא מס שלא נגבה, ובלעדיו ייתכן שחלק מהחיסכון בכלל לא היה נוצר, וזאת בדיוק המטרה של הטבת מס על חיסכון. אבל הסכום הזה חסר בתקציב, ומישהו כן משלם אותו, כולל אותם 53% מהשכירים שאין להם קרן השתלמות בכלל. בין שני הטיעונים האלה יושב כל הוויכוח על המכשיר הזה, והוא לא ויכוח טכני אלא ויכוח על מי מקבל מה. מה שאין עליו מחלוקת הוא הנתון עצמו: זאת סימולציה של אגף הכלכלן הראשי, לא הערכה של גורם מעוניין, והנחות המודל שלה מפורטות בנייר ואפשר לבדוק אותן.

      ענפים

      ההבדל בין ענפי המשק חד לא פחות. בענף אספקת החשמל והגז מפקידים 86% מהעובדים. במינהל הציבורי 74%, בפיננסים ובהייטק 67% בכל אחד. בחינוך, הענף שבשבילו הקרנות הוקמו במקור, רק 57%, וזה בגלל שיעור זכאות נמוך בקרב עובדי מינהלה: 84% מהמנהלים במערכת החינוך מחזיקים קרן השתלמות, 62% מהמורים ורק 33% מעובדי המינהלה. בענף האירוח והאוכל השיעור הוא 16%.

      גם לפי השכלה ומגזר התמונה זהה: 81% מבעלי תואר שלישי מול 33% מחסרי השכלה גבוהה, ו-56% בקרב יהודים שאינם חרדים מול 26% במגזר החרדי ו-18% במגזר הערבי.

      הנתון על החינוך הוא אולי המעניין שבהם, כי הוא סוגר מעגל היסטורי. קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות השישים בדיוק בשביל עובדי הוראה שכירים, כדי לממן שנת שבתון אחרי שש שנות חיסכון, ומשם מגיע גם השם. שישים שנה אחר כך, בענף שבשבילו הומצא המכשיר, שיעור המפקידים גבוה רק במעט מהממוצע במשק. בתוך הענף עצמו הפער חד: 84% מהמנהלים, 62% מהמורים, 33% מעובדי המינהלה והפקידים. במקביל, בענף שבו שיעור ההפקדה הגבוה ביותר, אספקת חשמל וגז, מדובר ב-14 אלף מפקידים בלבד, בעוד שבמינהל הציבורי יש 154 אלף. כלומר גם השיעור הגבוה ביותר וגם המספר המוחלט הגדול ביותר נמצאים בענפים מאורגנים, שבהם ההטבה נסגרה בהסכם קיבוצי ולא בשיחה אישית עם מנהל.

      ועוד נתון שמסביר את הפער בין הענפים: ההטבה הממוצעת בענפי החשמל, התקשורת, הפיננסים והנדל"ן גבוהה פי 2.2 מהממוצע במשק, כי שם גם השכר גבוה יותר וגם ההפקדה נעשית על חלק גדול יותר מרכיבי השכר, כך שקל יותר להגיע לתקרה ולנצל את ההטבה במלואה.

      מה האוצר ממליץ לעשות

      ההמלצה בנייר מפורשת: לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, בעדיפות ראשונה להפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה. הנימוק הוא שאפשר להשיג את אותו כסף בהורדת שיעורי מס שקופה יותר, ובדרך גם לשפר את הפרוגרסיביות של המערכת.

      הנייר גם בודק מה עושות מדינות אחרות. בסקירות ה-OECD על חיסכון משקי בית נבחנו למעלה מ-20 מכשירי חיסכון מוטבים במס בעשר מדינות, ורובם המוחלט אינם נותנים הטבה בשלב ההפקדה אלא רק בהחזקה ובמשיכה. קרן השתלמות נותנת את שלושתן.

      מה שנייר מדיניות ממליץ ומה שנחקק הם שני דברים שונים, ולקרנות ההשתלמות יש היסטוריה ארוכה של הצעות לצמצום שלא עברו. עם זאת, הפעם ההמלצה מגיעה מאגף הכלכלן הראשי באוצר ולא מגורם חיצוני, וזה הבדל.

      תנצלו את מה שיש עכשיו

      שינוי כזה, אם יגיע, ייכנס לתוקף בשנת מס חדשה ולא רטרואקטיבית. בינתיים שלושה דברים מעשיים.

      • אם יש לכם קרן והיא לא מנוצלת עד התקרה, זאת הטבה שאתם משאירים על השולחן כל חודש.
      • אם אין לכם קרן ואתם שכירים, זאת בקשה שכדאי להעלות במשא ומתן על השכר. היא שווה בין 1,000 ל-1,571 ₪ בחודש שלא רואים בתלוש.
      • אם אתם עצמאים, ההפקדה נספרת לשנת המס שבה הכסף נכנס בפועל, כלומר עד 31 בדצמבר.

      והשאלה הפתוחה, שאין לנו עליה תשובה: אם ההטבה הזאת אכן תצומצם, מה יקרה לשיעורי החיסכון של מי שכן משתמש בה היום. הנייר של האוצר מציע להחליף את הקרנות בכלי שוויוני ונגיש יותר, אבל לא מפרט איזה. עד שיהיה כלי כזה, 47% מהשכירים ממשיכים ליהנות מההטבה ו-53% לא.

      שאלות נפוצות על הטבת המס בקרן השתלמות

      כמה עולה למדינה הטבת המס בקרן השתלמות?

      10.7 מיליארד ₪ ב-2024: 8.5 מיליארד ₪ בשלב ההפקדה (מס הכנסה וביטוח לאומי) ועוד 2.2 מיליארד ₪ בפטור ממס רווחי הון במשיכה, לפי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

      כמה שווה לי ההטבה בשקלים?

      תלוי במדרגת המס שלכם. הממוצע במשק הוא 2,390 ₪ בשנה, בעשירון העליון 6,205 ₪ ובעשירון התחתון 26 ₪.

      האם עומדים לבטל את הטבת המס בקרן השתלמות?

      הצעה כזאת קיימת. אגף הכלכלן הראשי באוצר המליץ באוקטובר 2025 לצמצם את ההטבה משמעותית, בעדיפות להורדת תקרת ההכנסה המזכה. נכון לספטמבר 2026 לא נחקק שינוי כזה.

      למה קוראים להטבה רגרסיבית?

      כי גובהה נקבע לפי המס השולי של החוסך, ולכן היא גדלה עם ההכנסה. בנוסף, שיעור המפקידים עצמו עולה עם ההכנסה, מ-9% בעשירון התחתון ל-83% בעליון.

      כמה שווה ההטבה לאורך כל חיי החיסכון?

      בסימולציה של האוצר, על 36 שנות חיסכון בתשואה ריאלית של 4.43%, ההטבה המהוונת בעשירון העליון היא כ-173 אלף ₪, פי 5 מהעשירון החמישי ופי 157 מהתחתון.

      עצמאים נהנים מאותה הטבה?

      מנגנון אחר וסכומים אחרים. עצמאי מנכה עד 13,203 ₪ מההכנסה החייבת ב-2026, וכרבע מהעצמאים בישראל מפקידים לקרן לעומת כ-40% מהשכירים.

      קראו גם

      גילוי נאות: התוכן באתר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני המותאם לכם. לפיננסיקו אין עניין אישי בנושאים ובגופים שמוזכרים בתוכן. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. לפני החלטה בדקו את התנאים המדויקים אצל הגוף המנהל.

      המדריך הזה מיועד ל: צעירים 18–26 · בוגרים 26–60 · גיל פרישה