שיעור 9 · האם ההשקעות שלי מתאימות לחיים שלי

שאלה שחוזרת אצל בני 35 עד 50 היא האם ההשקעות שלי מתאימות למצב שלי, וזו שאלה טובה בהרבה מהשאלה איזה מסלול הניב הכי הרבה בשנה שעברה. תשואה של שנה אחת אומרת מעט על תיק שאמור להחזיק 20 שנה.

התאמה נמדדת בארבעה ממדים. טווח, סיכון, עלות, מס. כל אחד מהם ניתן לבדיקה בכמה דקות, ורובם לא נבדקים אף פעם, גם אצל אנשים שמשקיעים כבר עשור.

הבדיקה חשובה במיוחד אחרי שינוי בחיים. לידה, קניית דירה, מעבר לעצמאות או ירושה משנים את התמונה, והתיק בדרך כלל נשאר בדיוק כפי שהיה לפני השינוי, לפעמים במשך שנים ארוכות.

כל סכום מקבל תאריך

הצעד הראשון הוא לחלק את הכסף לפי מתי הוא ייצטרך. לא לפי סוג המוצר, אלא לפי תאריך.

כסף לשלוש השנים הקרובות, למשל הון עצמי לדירה או שיפוץ מתוכנן, לא נמצא במניות. הוא יושב בפיקדון או בקרן כספית (קרן שמחזיקה פיקדונות ומכשירים קצרים מאוד, ונזילה תוך יום עסקים אחד). כסף לעשר שנים ומעלה יכול לספוג ירידות בדרך.

ההפרדה הזאת גם עונה על השאלה מה עושים כשהשוק יורד. מי שהכסף הקצר שלו מופרד לא צריך לקבל שום החלטה בירידה, ומי שלא הפריד מוצא את עצמו בוחר בין שתי אפשרויות גרועות: למכור בהפסד או לקחת הלוואה. לפי רשות המסים, מס רווחי הון (המס שמשולם על הרווח בעת מכירה) עומד על 25% מהרווח הריאלי בניירות ערך, כך שגם מכירה בלחץ גוררת חשבון מס שלא תוכנן.

נניח משפחה עם 400,000 שקלים: 120,000 להון עצמי בעוד שנתיים, 80,000 ככרית, ו-200,000 בלי ייעוד לעשור הקרוב. שלושת הסכומים האלה אמורים לשבת בשלושה מקומות שונים לגמרי, ואצל רוב המשפחות הם יושבים באותו מקום.

הטעות הנפוצה בכיוון השני היא כרית שיושבת במסלול מנייתי. היא נראית יעילה שנתיים, ואז נדרשת בדיוק בחודש שבו השוק נמוך.

שווה גם לרשום ליד כל סכום מי מחליט עליו. במשפחות רבות בן זוג אחד מנהל סכום אחד והשני מנהל סכום אחר, ואף אחד לא רואה את התמונה המלאה. כך שני החלקים מושקעים לפעמים באותו סוג נכס בדיוק, בלי שמישהו התכוון לזה. חמש דקות של רישום משותף פותרות את זה, והן גם חושפות חשבונות ישנים ממקומות עבודה קודמים.

3 בדיקות שמגלות את הסיכון האמיתי

שאלון סיכון סטנדרטי שואל כמה אתם מוכנים להפסיד. אנשים עונים עליו באופטימיות. קל להסכים לסיכון בשנה טובה.

הבדיקות המועילות הן אחרות. מה עשיתם בפועל בירידה האחרונה, כמה שנים נשארו עד שתצטרכו את הכסף, ומה קורה למשפחה אם הסכום יורד ב-30% בשנה הקרובה.

לדוגמה, מי שמכר בירידה של 2022 וחזר לשוק רק אחרי שעלה, שילם על התנודתיות פעמיים. מסלול מתון שמחזיקים בו עדיף על מסלול אגרסיבי שבורחים ממנו.

אפשר לבדוק את זה בלי לחכות למשבר הבא. תפתחו את הדוח של הקרן או הקופה שלכם ותסתכלו מה קרה לסכום בשנה של ירידה, ואז תשאלו את עצמכם מה הייתם עושים אילו זה היה קורה החודש עם הסכום הנוכחי, שהוא בדרך כלל גדול בהרבה. תשובה כנה לשאלה הזאת שווה יותר מכל שאלון סיכון, כי היא מתייחסת לסכום אמיתי ולא לאחוז מופשט.

יש גם סיכון בכיוון ההפוך, ובו כמעט אף אחד לא מסתכל. כסף לטווח של 20 שנה שיושב בפיקדון בתשואה של כ-3% מול אינפלציה של 1.5% כמעט לא גדל ריאלית, וזה הפסד שקט שלא מופיע בשום דוח, מפני שהסכום הנקוב אף פעם לא יורד ורק כוח הקנייה שלו נשחק בהדרגה. אחרי 20 שנה ההפרש בין מסלול כזה למסלול מנייתי יכול להגיע למאות אלפי שקלים, ובניגוד לירידה בשוק, את ההפרש הזה אי אפשר להחזיר.

תשוו בין שני אפיקים קצרים

הכניסו את הסכום ואת מספר החודשים שבהם לא תיגעו בכסף. המחשבון ישווה בין פיקדון בבנק לקרן כספית, כולל המס על כל אחד מהם.

שימו לב להבדל במיסוי: בפיקדון שקלי לא צמוד המס הוא 15% על הריבית, ובקרן כספית 25% על הרווח הריאלי. בסביבת אינפלציה נמוכה ההפרש ביניהם קטן ממה שנדמה.

העלות היא החלק היחיד שמובטח מראש

התשואה אינה ידועה מראש, והעלות ידועה. זה כל מה שצריך לדעת כדי להבין למה שווה להתעסק בה.

בקופות ובקרנות משלמים דמי ניהול (העמלה שהגוף המנהל גובה) מהצבירה ולעיתים גם מכל הפקדה. בתיק עצמאי משלמים עמלות קנייה ומכירה, דמי ניהול של חשבון ניירות ערך, ולפעמים גם הפרשי המרה למטבע זר.

הפרש של 0.5% בשנה על תיק של 300,000 שקלים הוא 1,500 שקלים בשנה, ולאורך 20 שנה עם צבירה גדלה מדובר בעשרות אלפים. שיחה אחת עם הגוף המנהל, במיוחד כשהצבירה גדלה, מניבה לרוב הנחה.

מה שמשתנה כשמתקרבים למטרה

תיק מתאים בגיל 35 לא נשאר מתאים לנצח. ככל שמתקרבים לתאריך שבו הכסף נדרש, ההיגיון משתנה: פחות תנודתיות, יותר ודאות.

נניח זוג שחוסך להון עצמי ומתכנן לקנות בעוד שנתיים. גם אם הם צעירים ואוהבים סיכון, הסכום הזה צריך לעבור לאפיק סולידי, כי ירידה של 15% חודשיים לפני החתימה תדחה את הקנייה בשנה או תקטין את הדירה.

אותו היגיון נכון בכיוון ההפוך לקרן השתלמות (קופת חיסכון דרך המעסיק) שכבר נעשתה נזילה. נזילות היא לא סיבה למשוך, ומי שלא צריך את הכסף יכול להשאיר אותו ולהמשיך ליהנות מהפטור ממס על הרווחים, וזה אחד המקרים הבודדים שבהם לא לעשות כלום היא הפעולה המשתלמת ביותר.

המשימה לחודש הזה

רשמו כל סכום שיש לכם ולידו את השנה שבה תזדקקו לו. אחר כך תבדקו במחשבון אם הכסף הקצר יושב במקום הנכון, ובקשו מהגוף המנהל את דמי הניהול בפועל של כל מוצר לפני שאתם משנים משהו.

שאלות נפוצות על התאמת תיק השקעות

איך יודעים איזה מסלול מתאים לגיל שלי?

הגיל הוא קירוב לטווח הזמן, ולכן מסלולים תלויי גיל מפחיתים סיכון ככל שמתקרבים לפרישה. זו נקודת פתיחה סבירה, ובני 45 עם פנסיה קיימת וכרית טובה יכולים להחזיק מסלול מנייתי הרבה יותר זמן.

כל כמה זמן בודקים את התיק?

פעם בשנה, ואחרי שינוי גדול בחיים. בדיקה תכופה יותר מעלה את הסיכוי לפעולה מיותרת, וזה הנזק הנפוץ ביותר למשקיעים פרטיים.

האם צריך לפזר בין כמה גופים?

פיזור בין נכסים חשוב יותר מפיזור בין גופים מנהלים. ריבוי חשבונות מייצר בעיקר עלויות ובלבול, וגם מקשה על מעקב.

מה עושים עם כסף שקיבלנו בירושה?

לא עושים כלום בחודש הראשון. קובעים ייעוד לכל חלק מהסכום, ורק אז כדאי לבדוק איפה הוא יושב, כי החלטות שמתקבלות בשבועות הראשונים כמעט תמיד מתגלות כפזיזות בדיעבד.

קראו גם: קרן כספית מול פיקדון · קופות גמל · מחשבון מס רווחי הון

המדריך הזה מיועד ל: בוגרים 26–60