ב-243 מסלולי קרנות ההשתלמות יש שבע קבוצות התמחות, ו-63% מהכסף בשוק (332.3 מיליארד ₪) יושב במסלול הכללי, שמחזיק חציונית 50.3% מניות (לפי חישוב של פיננסיקו על נתוני גמל-נט לאוגוסט 2026, נכון ל-2026). שמות הקבוצות מטעים: “מתמחים בניהול אקטיבי” מחזיקים חציונית 12% מניות בלבד, ו"עוקבי מדדים” מחזיקים 99.1%.
נניח שפתחתם את האזור האישי בקרן ההשתלמות ויש שם רשימה ארוכה של מסלולים, ובהם אג"ח עד 25% מניות, עוקב מדד S&P 500 וכללי ב’. רובכם לא תיגעו בכלום. זאת החלטה לגיטימית, אבל כדאי לדעת מה בדיוק בחרתם כשלא בחרתם.
ברירת המחדל כמעט תמיד היא המסלול הכללי, ושם נמצא רוב הכסף בשוק: 332.3 מיליארד ₪ מתוך 526.8 מיליארד, כלומר 63%. מה שיש בתוכו מפתיע הרבה אנשים.
שבע קבוצות, לא שתיים
גמל-נט של רשות שוק ההון מסווג את מסלולי קרנות ההשתלמות לשבע קבוצות התמחות, והחלוקה ביניהן לא לפי רמת סיכון אלא לפי הצהרת מדיניות ההשקעה. זה בדיוק מקור הבלבול.
| קבוצה | מסלולים | נכסים, מיליארד ₪ | חשיפה למניות, % (חציון) | תשואה 12 חודשים, % (ממוצע) | סטיית תקן (חציון) |
|---|---|---|---|---|---|
| כללי | 47 | 332.3 | 50.3 | 11.16 | 5.91 |
| מתמחים בניהול אקטיבי | 83 | 117.0 | 12.0 | 9.31 | 3.05 |
| עוקבי מדדים | 55 | 52.2 | 99.1 | 8.30 | 8.60 |
| מתמחים באפיקי השקעה סחירים | 31 | 16.7 | 97.8 | 14.23 | 8.65 |
| הלכתי | 20 | 5.9 | 49.7 | 11.85 | 6.09 |
| מניות | 4 | 2.1 | 98.3 | 22.34 | 11.87 |
| קיימות | 3 | 0.5 | אין נתון מייצג | 13.36 | אין היסטוריה |
שימו לב לשורה השנייה.
הקבוצה שנקראת מתמחים בניהול אקטיבי נשמעת כמו מסלול תוקפני, ובפועל החשיפה החציונית שלה למניות היא 12%. זאת קבוצה אג"חית ברובה, וסטיית התקן החציונית שלה, 3.05, היא הנמוכה בשוק. מולה, הקבוצה שנקראת עוקבי מדדים נשמעת סולידית ופסיבית ומחזיקה חציונית 99.1% מניות, כלומר כמעט הכול בשוק המניות. מי שבחר לפי השם בחר בדיוק הפוך ממה שהתכוון, ולא מדובר בפינה נידחת של השוק: בשתי הקבוצות האלה יחד יושבים 169.2 מיליארד ₪, כשליש מכל הכסף בקרנות ההשתלמות בישראל. השמות האלה אינם שיווק של גוף מסוים אלא סיווג רשמי של גמל-נט, ולכן אי אפשר לברוח מהם על ידי מעבר לחברה אחרת. אפשר רק לקרוא את העמודה של החשיפה למניות במקום את שם הקבוצה.
מה באמת יש במסלול הכללי?
המילה “כללי” מייצרת רושם של משהו מאוזן ושמרני, וזה נכון רק חלקית. בקרנות הכלליות הגדולות בשוק החשיפה למניות היא 47% עד 56%, והחשיפה לחו"ל 33% עד 55%. במילים אחרות, חצי מהכסף שלכם נמצא בשוק המניות, ורובו לא בישראל.
זה לא רע. פשוט לא מה שאנשים מתארים לעצמם כשהם אומרים “לא נגעתי בכלום”. סטיית התקן החציונית של הקבוצה, 5.91, אומרת שירידה של 10% עד 15% בשנה גרועה היא בתחום הסביר לחלוטין, ומי שלא מוכן לראות את זה במסך צריך לדעת את זה מראש ולא באמצע.
מהצד השני, זאת גם הסיבה שהקבוצה הכללית מובילה בטווח הארוך: התשואה השנתית הממוצעת שלה לחמש שנים היא 7.75% בחציון, לעומת 6.48% בחציון של כל המסלולים יחד. מי שהשאיר את הכסף איפה שהוא היה קיבל תיק מנייתי למחצה בלי לבחור אותו, וזה עבד לטובתו.
כל המסלולים, עם סינון
הטבלה מסודרת לפי סוג מסלול. בחרו את הקבוצה שלכם ותראו איפה הקרן שלכם נמצאת ביחס לאחרות באותה קבוצה, כי השוואה בין קבוצות היא השוואה בין רמות סיכון שונות ולא בין מנהלים.
התשואות מדווחות אחרי דמי ניהול ולפני מס. חשיפה למניות מחושבת אצלנו כאחוז מהנכסים, כי המקור מדווח אותה בשקלים. תשואות עבר אינן מבטיחות תשואה עתידית.
מה שכדאי להסתכל עליו זה העמודה של חמש השנים ולא של שנה אחת. מסלול שקפץ לראש הרשימה בשנה אחת יכול להיות אחרון בשנה הבאה.
22.34% מול 8.30% באותה שנה
בשנים עשר החודשים שהסתיימו באוגוסט 2026, קבוצת המניות עשתה בממוצע 22.34% וקבוצת עוקבי המדדים 8.30%. שתיהן מחזיקות כמעט 100% מניות. איך זה ייתכן?
התשובה היא שהמדדים לא שווים זה לזה. בתוך קבוצת עוקבי המדדים יש מסלולים שעוקבים אחרי מדדי אג"ח, מדדים ישראליים ומדדים גלובליים, והטווח בתוך הקבוצה נע בין 7.69%- ל-29.85% באותה שנה. הממוצע מטשטש את זה לגמרי. בקבוצת “מתמחים באפיקי השקעה סחירים” הטווח רחב עוד יותר, בין 6.94%- ל-30.99%.
המסקנה המעשית היא ששם הקבוצה לא אומר כמעט כלום, ושם המסלול הספציפי אומר הרבה. “עוקב מדד S&P 500″ ו"עוקב מדדים גמיש” נמצאים באותה קבוצה ומתנהגים אחרת לגמרי.
סטיית תקן
העמודה הכי פחות נקראת בטבלה, והיא זאת שאומרת מה יקרה לכם בשנה רעה. אקטיבי 3.05, כללי 5.91, עוקבי מדדים 8.60, מניות 11.87. ככל שהמספר גבוה יותר, כך התנודה חזקה יותר לשני הכיוונים, וזה נכון גם למעלה.
מעבר בין מסלולים
שלושה דברים שכדאי לדעת לפני שמחליפים:
- מעבר בין מסלולים בתוך אותה קרן אינו אירוע מס ואינו מאפס את הוותק לנזילות. זה נכון גם לניוד לגוף אחר.
- המעבר לא נוגע בדמי הניהול שסוכמו אתכם.
- המעבר מתבצע לפי שער של יום מסוים, כך שהוא מקבע את מה שקרה עד אותו יום, כולל הפסד, אם עושים אותו בתחתית.
הנקודה השלישית היא הסיבה שאנחנו לא ממליצים להחליף מסלול בתגובה לירידה. מי שעבר ממנייתי לאג"חי אחרי נפילה של 20% הפך הפסד על הנייר להפסד אמיתי, ואז חיכה בצד גם בעלייה. אם המסלול לא מתאים לכם, הוא לא מתאים גם כשהשוק עולה, וזה הזמן הנכון להחליף.
תבחרו לפי הטווח, לא לפי הטבלה
השאלה הראשונה אינה איזה מסלול הכי טוב. היא מתי אתם צריכים את הכסף, וזאת שאלה שרק אתם יכולים לענות עליה, כי היא תלויה בתוכניות שלכם ולא בשוק. קרן השתלמות נזילה אחרי שש שנים, אבל רוב האנשים לא מושכים אותה אז, וזה משנה הכול. מי שמתכוון למשוך בעוד שנתיים ומחזיק 99% מניות לוקח סיכון מיותר. ובכיוון ההפוך, חוסך שלא ייגע בכסף עשרים שנה ומחזיק מסלול עם 12% מניות משלם על ביטחון שהוא לא צריך, ובעשרים שנה הפער הזה מצטבר לסכומים שקשה לתפוס.
מה שלא ידוע לנו, ולא מצאנו לזה נתון פומבי, הוא כמה מהחוסכים בכלל נכנסו פעם אחת לבחור מסלול. לפי חלוקת הנכסים, שבה 63% מהכסף יושב בברירת המחדל, ההערכה הסבירה היא שרובם לא. השאלה הפתוחה היא אם זה בגלל אדישות או בגלל שברירת המחדל באמת מתאימה לרוב האנשים. שני ההסברים נתמכים באותם נתונים.
שאלות נפוצות על מסלולי השקעה בקרן השתלמות
איזה מסלול הכי כדאי בקרן השתלמות?
אין תשובה אחת, כי זאת שאלה על טווח ועל סיכון ולא על איכות הניהול. לטווח של עשר שנים ומעלה, מסלולים עם חשיפה גבוהה למניות הניבו יותר: חציון של 11.97% לשנה בקבוצת המניות לעומת 6.48% בכלל המסלולים בחמש השנים האחרונות.
מה ההבדל בין מסלול כללי למסלול מנייתי?
חשיפה למניות. במסלול הכללי היא 50.3% בחציון, בקבוצת המניות 98.3%. הפער הזה מסביר גם את התשואה הגבוהה יותר וגם את התנודתיות הכפולה.
החלפת מסלול היא אירוע מס?
לא. מעבר בין מסלולים, וגם ניוד לחברה אחרת, אינם אירוע מס ואינם מאפסים את הוותק לנזילות.
כמה מסלולים אפשר להחזיק במקביל?
ברוב הגופים אפשר לפצל את הצבירה בין כמה מסלולים באותה קרן. זה שימושי למי שמתכנן למשוך חלק מהכסף בקרוב ולהשאיר את השאר לטווח ארוך.
מסלול עוקב מדד זה פסיבי וזול?
פסיבי כן, זול לא בהכרח. חציון דמי הניהול במסלולים עוקבי מדדים הוא 0.54%, לעומת 0.38% במסלולים הכלליים, לפי נתוני גמל-נט לאוגוסט 2026.
כל כמה זמן כדאי לבדוק את המסלול?
פעם בשנה, ובכל שינוי מהותי בטווח שבו תצטרכו את הכסף: לידה, מעבר דירה מתוכנן, פרישה שמתקרבת. לא אחרי כל חודש אדום.
קראו גם
- השוואת כל מסלולי קרנות ההשתלמות
- דמי ניהול: למה הפסיבי יקר מהאקטיבי
- ניוד קרן השתלמות בלי לאבד ותק
- איך מתחילים להשקיע בבורסה
- סיכון במדדי מניות
המדריך הזה מיועד ל: צעירים 18–26 · בוגרים 26–60 · גיל פרישה
