בפנסיית חובה מפרישים 20.83% מהשכר ברוטו: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לרכיב התגמולים ועוד 8.33% מהמעסיק לרכיב הפיצויים (צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף, נכון ל-2026). החובה חלה עד השכר הממוצע במשק, שהוא 13,769 ₪ לחודש, ומעליו ההפרשה תלויה בהסכם העבודה. על שכר של 12,000 ₪ זה 720 ₪ מהעובד ועוד 1,780 ₪ מהמעסיק, יחד 2,500 ₪ שנכנסים לקרן כל חודש.
ההפרשות לפנסיה מחולקות בין העובד למעסיק, ובתלוש רואים רק צד אחד מהן. פתחתם תלוש שכר ויש בו שורה של ניכוי לפנסיה בסך כמה מאות שקלים. זה החלק שלכם, והוא הקטן מבין השלושה. שני הרכיבים הגדולים לא מופיעים בניכויים בכלל, כי הם לא יורדים ממכם: המעסיק מוסיף אותם מעל השכר.
ההפרש בין מה שרואים לבין מה שנכנס לקרן הוא פי שלושה בערך, ורוב האנשים לא יודעים את זה, וזה משנה את הדרך שבה מסתכלים על הצעת עבודה: שתי הצעות עם אותו ברוטו יכולות להיות שונות מאוד בשורה התחתונה אם אחת מפרישה מכל השכר והשנייה רק עד התקרה, והפער הזה לא מופיע בשום מקום בתלוש אלא רק בדוח השנתי של הקרן, כלומר כמעט שנה אחרי שחתמתם.
20.83% מהברוטו, בשלושה רכיבים
אלה השיעורים שקובע צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, והם המינימום. הסכם עבודה או הסכם קיבוצי יכולים לתת יותר, ובהרבה מקומות באמת נותנים.
| הרכיב | מי מפריש | שיעור, % מהברוטו | על 12,000 ₪, ₪ לחודש |
|---|---|---|---|
| תגמולי עובד | העובד, מהנטו | 6.00 | 720 |
| תגמולי מעסיק | המעסיק | 6.50 | 780 |
| פיצויים | המעסיק | 8.33 | 1,000 |
| סה"כ לקרן | שניהם | 20.83 | 2,500 |
העובד רשאי להגדיל את חלקו עד 7%, ומי שעושה את זה מגדיל את הצבירה על חשבון הנטו החודשי. המעסיק אינו חייב להתאים את עצמו לזה.
התקרה עומדת על 13,769 ₪
כאן נמצאת הנקודה שהכי מפתיעה אנשים. חובת ההפרשה לפי צו ההרחבה חלה על השכר עד השכר הממוצע במשק, שהוא 13,769 ₪ לחודש ב-2026. מי שמרוויח מעל זה ורואה בדוח הפנסיוני הפרשות שמחושבות מ-13,769 ₪ ולא מהשכר המלא שלו לא גילה תקלה, אלא את המינימום שהחוק דורש.
רוב המעסיקים הגדולים אכן מפרישים מכל השכר, כי זה חלק מתנאי ההעסקה, אבל זה לא מובן מאליו וזה שווה בדיקה. על שכר של 20,000 ₪ ההפרש בין השתיים הוא 1,298 ₪ בחודש שנכנסים לקרן או לא נכנסים אליה.
למה שלושה רכיבים ולא אחד?
כי הם עונים על שני דברים שונים. שני רכיבי התגמולים, של העובד ושל המעסיק, הם החיסכון לקצבה: הם יישארו בקרן עד הפרישה וימומנו ממנה קצבה חודשית. רכיב הפיצויים הוא כסף שמיועד לפיצויי פיטורים, והוא נצבר בקרן במקום להישאר אצל המעסיק.
ההבדל מתברר ביום שעוזבים עבודה. רכיב התגמולים לא זז לשום מקום. את רכיב הפיצויים צריך להכריע, ושם נכנס לתמונה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים: כשהוא חל, ההפקדה השוטפת של 8.33% באה במקום חבות הפיצויים של המעסיק, והכסף שייך לעובד גם בהתפטרות.
מה רואים בתלוש
בניכויים מופיע רק החלק שלכם. שני החלקים של המעסיק מופיעים בדרך כלל בצד, בשורות של הפרשות מעסיק, ולפעמים רק בנספח החודשי או בדוח השנתי של הקרן. אצל חלק מהמעסיקים הם מוצגים תחת הכותרת “עלות מעביד”, שהיא מספר גדול שכולל גם רכיבים אחרים ולא רק פנסיה, ואז קשה לבודד מתוכו את מה שבאמת נכנס לקרן. הדרך הבטוחה לדעת היא לא התלוש אלא הדוח מהקרן עצמה.
המחשבון מראה איך הניכוי הזה משפיע על הנטו. הזינו את הברוטו שלכם ואת שיעור ההפרשה שלכם, ותראו את הנטו לפני ואחרי.
איך הגענו למס
| מדרגה (לחודש) | שיעור | חלק מהשכר במדרגה | מס במדרגה |
|---|
המודל: מס הכנסה לפי מדרגות חודשיות על השכר כולל שווי, פחות נקודות זיכוי ופחות זיכוי של 35% על הפרשת העובד לפנסיה (עד 679 ₪ הפקדה בחודש, כלומר 7% משכר של 9,700 ₪). ביטוח לאומי ומס בריאות בשני שיעורים עד התקרה. קרן השתלמות עד תקרת שכר של 15,712 ₪. בלי החזרי מס, בלי נקודות זיכוי מיוחדות, בלי הכנסות אחרות. הנתונים נכונים ל-2026, מקור: רשות המסים, ביטוח לאומי, כל זכות. תחזית, לא ייעוץ.
מה שכדאי לשים לב אליו: הגדלת ההפרשה מ-6% ל-7% מורידה את הנטו בפחות ממה שנדמה, כי היא גם מקטינה את ההכנסה החייבת.
תשוו את התלוש לדוח פעם בשנה
שני המסמכים אמורים להסתדר זה עם זה, ולא תמיד הם מסתדרים. התלוש מראה שהמעסיק ניכה, והדוח מהקרן מראה מה באמת נקלט. חודש שמופיע בתלוש וחסר בדוח הוא כסף שלכם שלא הגיע ליעדו.
הדעה שלנו: זאת הבדיקה שהכי משתלמת ביחס לזמן שהיא לוקחת. לא כי היא מגלה גניבה, אלא כי היא מגלה טעויות, ואלה קורות אצל מעסיקים קטנים ובחודשי מעבר בין עבודות. אחרי שסגרתם את השורה הזאת, השורה הבאה בחשיבותה היא דמי הניהול: החציון בשוק הוא 0.15% מהצבירה ו-1.24% מההפקדה, לפי חישוב של פיננסיקו על נתוני פנסיה-נט לאוגוסט 2026, וכל מה שמעל זה הוא משא ומתן שלא ניהלתם. שתי הבדיקות האלה יחד לוקחות רבע שעה בשנה, והן מכסות את שני הדברים היחידים שאתם באמת שולטים בהם בתיק הפנסיוני: שהכסף נכנס, ושלא גובים עליו יותר מדי. את התשואה אתם לא שולטים בה, ואת גיל הפרישה בוודאי שלא.
שאלות נפוצות על הפרשות לפנסיה של העובד ושל המעסיק
כמה אחוז מפרישים לפנסיה בישראל?
20.83% מהשכר ברוטו: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ו-8.33% מהמעסיק לפיצויים. אלה שיעורי המינימום לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף.
עד איזה שכר חייבים להפריש?
עד השכר הממוצע במשק, 13,769 ₪ לחודש ב-2026. מעל זה ההפרשה תלויה בהסכם העבודה, ורוב המעסיקים הגדולים מפרישים מכל השכר.
ההפרשה של המעסיק יורדת מהשכר שלי?
לא. שני הרכיבים של המעסיק, 6.5% ו-8.33%, מתווספים מעל השכר ואינם ניכוי ממנו. רק 6% שלכם יורדים מהנטו.
אפשר להפריש יותר מ-6%?
כן, עד 7%, וזה מגדיל את הצבירה על חשבון הנטו החודשי. המעסיק לא מחויב להגדיל את חלקו בהתאם.
מה קורה לרכיב הפיצויים אם אני מתפטר?
אם חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הכסף שייך לכם גם בהתפטרות. בלי סעיף 14 יש מצבים שבהם המעסיק זכאי לבקש את הכסף בחזרה, ולכן שווה לבדוק מה כתוב בחוזה.
מתי מתחילה חובת ההפרשה בעבודה חדשה?
עובד שכבר היה לו ביטוח פנסיוני קודם זכאי להפרשות מהיום הראשון, רטרואקטיבית אחרי שלושה חודשים. מי שלא היה מבוטח קודם זכאי אחרי שישה חודשי עבודה.
קראו גם
- איך קוראים את הדוח הפנסיוני השנתי
- מחשבון ברוטו נטו
- מחשבון פיצויי פיטורים וסעיף 14
- קרן פנסיה ברירת מחדל ודמי ניהול
- השוואת כל מסלולי קרנות הפנסיה
המדריך הזה מיועד ל: צעירים 18–26 · בוגרים 26–60
