שיעור 1: מאיפה מגיע הכסף? למה כרטיס אשראי הוא לא קסם
מאיפה מגיע הכסף? שיעור לילדים 9–12 בעברית פשוטה: למה כרטיס אשראי, ביט וכספומט הם לא קסם, סחר חליפין, כסף כשעות עבודה, מחשבון ומשימה משפחתית לסופר.
- גילאי 9–12
- מתחילים מאפס
- 6 דקות קריאה
- שיעור 1 מתוך 14
להורים: השיעור עונה לילדים בגילאי 9 עד 12 על השאלה מאיפה מגיע הכסף, לוקח בערך 6 דקות ומסתיים במשימה לסופר. אפשר לקרוא יחד, ואפשר לתת לילד לקרוא לבד ולדבר אחר כך. בסוף יש שלוש שאלות בשבילכם.
נועה רצתה חטיף, ובארנק של אמא לא היה כסף. “אין בעיה,” אמרה נועה, “נלך לכספומט, הוא נותן.”
אמא צחקה. למה היא צחקה?
כסף לא צומח בכספומט. כסף זה שעות עבודה של מישהו, שמורות בבנק. כרטיס אשראי, ביט או טלפון רק פותחים את הכספת, ויוצא ממנה רק מה שהוכנס קודם.
איך קנו לחם כשלא היה כסף?
לפני הרבה מאוד שנים לא היו שקלים, לא היו מטבעות ולא היו כרטיסים. אז איך קנו לחם?
החליפו. דייג תפס דגים, הלך לאופה ונתן לו שני דגים, והאופה נתן לו לחם.
סחר חליפין: אני נותן לך משהו, ואתה נותן לי משהו. בלי כסף באמצע.
זה עבד. אבל לא תמיד.
למה אי אפשר לשלם בפרה?
לדייג נקרעו הנעליים, והוא הלך לסנדלר עם סל דגים. הסנדלר אמר: “אני לא אוהב דגים, אני רוצה צמר.”
הדייג נשאר בלי נעליים.
ולחקלאי הייתה פרה. הוא רצה רק שתי כיכרות לחם. אבל אי אפשר לחתוך חתיכה מפרה בשביל לחם.
אז אנשים חיפשו משהו אחר: משהו שכולם רוצים, שקל לחלק, ושקל לסחוב בכיס.
פעם זה היה מלח. אחר כך מטבעות של זהב. היום זה שטרות, מטבעות ומספרים בטלפון.
הצורה השתנתה, הרעיון לא. כסף הוא הדרך להחליף את מה שאתם יודעים לעשות במה שמישהו אחר עשה.
אז מאיפה מגיע הכסף בכספומט?
הרבה ילדים חושבים שהכספומט מייצר כסף: לוחצים על המסך, ויוצאים שטרות, כמה שרוצים.
לא. הכספומט הוא כמו כספת עם מנעול, ויוצא ממנה רק מה שנכנס אליה קודם.
ומי מכניס? ההורים. אמא עובדת חודש שלם, ובסוף החודש היא מקבלת משכורת: כסף בשביל השעות שעבדה.
הכסף נכנס לכספת שלה בבנק.
כשמשלמים בכרטיס, בביט או בטלפון, הבנק בודק דבר אחד: נשאר משהו בכספת?
אם כן, המוכר מקבל. אם לא, המסך מראה 0 ₪, והקסם נגמר.
אז כרטיס אשראי הוא לא כסף. הוא מפתח לכספת, ובכספת יש שעות עבודה.
כמה שעות עבודה עולה חטיף?
הנה טריק. במקום לשאול “כמה זה עולה בשקלים”, שאלו “כמה שעות עבודה זה עולה”.
מבוגר בישראל מרוויח בערך 50 ₪ לשעת עבודה, אחרי המסים. אז חטיף ב-10 ₪ הוא 12 דקות של עבודה, וספר ב-60 ₪ הוא קצת יותר משעה.
ואופניים ב-800 ₪? 16 שעות. שני ימי עבודה שלמים, מהבוקר עד הערב.
נסו בעצמכם עם מחיר שאתם בוחרים:
50 ₪ לשעה זה בערך מה שמבוגר בישראל מרוויח בממוצע אחרי מסים. אפשר לשנות למספר של המשפחה שלכם.
משימה לסופר, הבלש הפיננסי
בפעם הבאה שאתם בסופר או בקניון:
- בחרו דבר אחד שבא לכם לקנות. תסתכלו על המחיר במדף.
- חשבו: כמה שעות עבודה זה? המחשבון עוזר.
- שאלו את ההורים: זה שווה את השעות האלה?
אין תשובה נכונה. יש שאלה נכונה.
ונועה? בסוף היא הבינה. הכספומט לא נותן כסף, הוא מחזיר לאמא כסף שהיא כבר הרוויחה.
בכרטיס, בביט או בשטר, זה תמיד אותו דבר: מישהו עבד בשביל זה.
שאלות נפוצות של הורים
מאיזה גיל אפשר להסביר את זה?
מגיל 6 או 7 אפשר לדבר על החלפה ועל זה שכסף לא צומח על עץ. בגיל 9 עד 12 הילד כבר מחשב שעות בעצמו, וזה השלב שבו השיעור עובד הכי טוב.
מה לענות על “אבל לכם יש הרבה כסף”?
לא להגיד כמה. להגיד כמה שעות: “המחשב הזה עלה לאבא שבוע עבודה”. ילדים מבינים זמן הרבה יותר טוב ממספרים גדולים.
מה הצעד הבא אחרי השיעור הזה?
דמי כיס קבועים, אפילו 20 ₪ בשבוע. ילד שמנהל בעצמו סכום קטן לומד יותר מילד ששומע הרצאה על תקציב. זה השיעור הבא בסדרה.
הצעד הבא בסדרה
קראו גם: אקדמיה פיננסית לילדים ונוער · מחשבון ריבית דריבית (לגדולים יותר) · כלכלת המשפחה
המדריך הזה מיועד ל: ילדים 9–13